#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מח. רוב עשרה אכלו דגן ומיעוט אכלו ירק או שתו יין האם מצטרפים, והאם מוצאים ידי חובה?	"שבעה אכלו דגן וג' ירק ודאי מצטרפים, ששה אכלו דגן וד' ירק ר' זירא התחרט שלא שאל שאולי בעינן רוב ניכר, ור' ירמיה אמר שלא בעינן רוב ניכר. (נחלקו הראשונים מה הדין לענין צירוף ג' וע' בתוס').<p dir=""rtl"">להוציא ידי חובתם אינו מוציא אלא אם כן אכל כזית דגן [ושמעון בן שטח הוציא אף שלא שתה אלא כוס יין בלבד]</p>"	ברכות מח.		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מח: ב היכן מזכיר קדושת היום בברכת המזון בשבת, ומה הדין בדיעבד אם הזכיר במקום אחר (3)?	"ת&quot;ק אומר, מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואמר קדושת היום באמצע ובדיעבד אם עשה כר&quot;א יצא.<p dir=""rtl"">ר&quot;א אומר, רצה אומרה בנחמה או בברכת הארץ או בהטוב והמטיב אמרה.</p><p dir=""rtl"">חכמים אומרים רק בנחמה, ואפ' בדיעבד לא יצא בשאר ברכות.</p>"	ברכות מח:		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מח: ג מנין לד' ברכות של ברכת המזון?	"&quot;ואכלת ושבעת וברכת' זו ברכת הזן 'את ה' א-להיך' זו ברכת הזמון (וי&quot;ג להיפך) 'על הארץ' זו ברכת הארץ 'הטובה' זו בונה ירושלים 'אשר נתן לך' זו הטוב והמטיב. <p dir=""rtl"">רבי אומר &quot;ואכלת ושבעת וברכת' זו ברכת הזן אבל ברכת הזמון &quot;מגדלו לה' אתי&quot; נפקא &quot;על הארץ' זו ברכת הארץ 'הטובה' זו בונה ירושלים, הטוב והמטיב ביבנה תקנוה.</p>"	ברכות מח:		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מח: ד מנין לברכה לפני המזון (4)?	ת&quot;ק לומד ק&quot;ו מברכת המזון אם כששבע מברך כשהוא רעב על אחת כמה וכמה.</p><p dir='rtl'>רבי אומר &quot;אשר נתן לך&quot; משנתן לך.</p><p dir='rtl'>ר' יצחק אומר &quot;וברך את לחמך ואת מימך&quot; אימתי קרוי לחם קודם שיאכלנו.</p><p dir='rtl'>ר' נתן אומר &quot;בבואכם העיר כן תמצאו אותו וכו' כי הוא יברך הזבח&quot;</p><p dir='rtl'>[לעיל כ: ר' יוחנן יליף ק&quot;ו מברכות התורה ונדחה]	ברכות מח:		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מח: ה מנין לברכת התורה (4)?	"ר' ישמעאל אומר ק&quot;ו אם על חיי שעה מברך על חיי עולם על אחת כמה וכמה.<p dir=""rtl"">משום ר' ישמעאל אמרו הוקש &quot;על הארץ הטובה אשר נתן לך&quot; &quot;ואתנה לך את לוחות האבן&quot; (ר&quot;מ דרש בין מידה טובה ובין מידת פורענות, ופרש&quot;י מידה טובה היינו התורה שנתן לנו, ויש חולקים על פ' ור&quot;מ דרשה בעלמא)</p><p dir=""rtl"">ר' יהודה בן בתירא אומר &quot;<b>ה</b>טובה&quot; זה תורה &quot;כי לקח טוב נתתי לכם&quot;</p><p dir=""rtl"">לעיל כא. ילפינן ברכות התורה לפניה מדכתיב &quot;כי שם ה' אקרא הבו גודל לא-לוהנו&quot;</p>"	ברכות מח:		ז' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מח: מי תיקן ד' ברכות של ברכת המזון ומתי?	"אמר רב נחמן: משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן,<p dir=""rtl"">יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, </p><p dir=""rtl"">דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים, דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש, </p><p dir=""rtl"">הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר, דאמר רב מתנא אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה. (וי&quot;א שהטוב והמטיב דאורייתא)</p>"	ברכות מח:		ז' פרק
